שמי ד״ר איריס שביט. מאז שאני זוכרת את עצמי כנערה ,הלמידה הייתה האהבה העצומה שלי .גם בעיתות של משברי החיים, לא הפסקתי להחזיק דף עט וספר וזה מה שעיצב את אישיותי. את ספרי, העוסק באומנות הלמידה המשמעותית, פתחתי בציטוט: "התייחס אל לימודייך כאל הזדמנות מעוררת קנאה ללמוד, לדעת את השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח, לשם אושרך שלך ותועלת הקהילה עמה תעבוד" -אלברט איינשטיין.
מגיל 20 דר" איריס שביט התאהבה באקדמיה. בהיותה מתגוררת באילת למדה באוניברסיטה הפתוחה, שסניפה דאז היה בתל אביב. "נוכחתי במפגשים המרתקים, בטיסות תדירות. למידה ,כתיבה, התחקות אחר החומר פירוקו והרכבתו – כל אלה סייעו לי להפעיל מטא קוגניציה בכל תחום שהוא", מספרת שביט.
לדברי דוקטור איריס שביט היא אינה איני יכולה להעיד על תוכן למידה מועדף, שכן בעיניה למידה היא דרך אוניברסלית, העוסקת בכיצד מתפלפלים בתכנים ופחות בשאלת סוגם. בישראל תחום זה מוגדר מדעי הלמידה.
"שנים עסקתי במקצועות מערכתיים כגון הנחייה מחוזית באזרחות והנחייה למתמטיקה ואנגלית בקרב אוכלוסיות בסיכון", אומרת ד"ר שביט. "מכאן היכולת לראות בראיה רחבה את הקשר בין התלמיד קשייו לבין מבנה מערכתי, מדיני ותרבותי. במקביל עסקתי בחינוך מיוחד ,ייעוץ חינוכי ואבחון – מה שסייע לי עם השנים למזג בין התחומים".
לדברי ד"ר איריס שביט, לכל תחום דעת היא מאתרת את הדרך שבה אותו תלמיד ספציפי ישתלב כמפת דרכים מושגת. "בשנים האחרונות הקדשתי עצמי למחקר ספציפי בקשר בין חרדה למתמטיקה", מספר שביט. "יחד עם צוותי הוראה עמלנו תוך כדי מחקר פעולה על שיטות מבניות הוראתיות ורגשיות לנטרול חרדה ושינוי עמדת התלמיד בנוגע ליכולותיו".
לדברי ד"ר איריס שביט, היא כמעט ולא פגשה מורה או תלמיד שעמדתו הרגשית ניטרלית כלפי מתמטיקה. "המקצוע טומן בחובו רגשות בעוצמה גבוהה לחיוב או לשלילה – ומכאן האתגר. אבחנה נכונה ובניית תכנית מותאמת – תקל על החרדה המתמטית", מסכמת שביט
לדברי ד"ר איריס שביט, בעלת מכון שדה לאבחון דידקטי, תפיסה צורנית והבנת חוקיות משתייכות לקטגורית החשיבה הבלתי מילולית. היא מתבטאת בתפקוד של מערכת החשיבה הביצועית, המוטורית, תפיסה חזותית-מרחבית, התארגנות במרחב וכן זיכרון מידע חזותי. התפיסה החזותית מונחת ביסוד מיומנויות הלמידה של הקריאה, החשבון והכתיבה.
משהו קורה שם לתלמידים בערך בגיל 10, אחרי שדיקלמו באופן רהוט את לוח המאה ופותרים שאלות בתחום האלפים, ההורים מתמלאים בגאווה – ואז זה מגיע. מי לא זוכר את הפיצה הנחלקת לחלקים ברמה חזותית בהירה – ובכל זאת, כשמדובר על שברים, יעידו מאובחנים בחשבון שזו נקודת השבר: למידת שברים נתפסת כ"אירוע מכונן".
מתוך ניסיון רב-שנים בהוראה, ייעוץ ואבחון, ניסיתי לתהות ולעקוב אחר התנאים המהווים בשלות ללמידה פורמאלית. התנאים אותם גיבשתי מבוססים על צפייה משותפת בתהליך אותו עברו תלמידים ממצב של ניתוק ממערכת הלמידה למצב של השתלבות. מאוחר יותר הצליחו באופן הדרגתי למצוא עצמם במעגלי ההשכלה